#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] השואל ספר כדי ללמוד בו, האם חייב באונסין? ומה הטעם?             2] השואל שופר כדי לתקוע בו בר""ה, האם חייב באונסין? ומה הטעם?"	"1] הקצוה""ח ועוד פוסקים מביאים את תשובת הר""ן שהוא פטור  - משום שהמחייב של שואל באונסין הוא מה ש""כל הנאה שלו"", וכיון שהמשאיל מקיים מצוה ומרויח את פרוטה דרב-יוסף, אין כל ההנאה של השואל,                       אבל התומים [סימן ע""ב] מדייק מהשו""ע כאן [סימן שמ""ב] שס""ל שנחשב לשואל גם כששואל ס""ת, וכמו""כ הנתיה""מ [סימן ע""ב סקי""ז] והאור שמח  [הל' שאלה פ""א ה""א] לומדים בדעת הר""ן שאף הר""ן לא אמר כן אלא בשואל שלא מדעת, יעו""ש.                     2. הגרעק""א הראשון בהלכות שואל מביא את חידושו של המחנ""א לפוטרו - ומשום ששאל לעשות בו שימוש של מצוה והנאה שיש בקיום מצוה אין זה נחשב להנאה,         ומסתבר שגם כששאל לתקוע בו תקיעה שגדר חיובה הוא ""מנהג"" ולא מצוה - וכמו לתקיעה בחודש אלול, אין זה נחשב להנאה - כיון שסו""ס זה נחשב לשאלה לצורך חובה.                ויש להסתפק האם עכ""פ הוא חייב בגניבה ואבידה כמו ש""ש -שאמנם איננו שואל כיון שאין כל הנאה שלו אבל יהיה חייב כמו ש""ש הואיל ונהנה מהנה  - ואין זה גרע משואל שלאחר שכלה זמנו שדינו כש""ש ומיורשים שהניחו להם פרה שאולה שאע""פ שעדיין הם לא השתמשו בפרה, חייבים בגנו""א כמו ש""ש הואיל ונהנה מהנה.          ויתכן לחייבם בש""ש מטעם נוסף והוא שע""י ההשתמשות בשופר לתקיעה של מצוה הם נפטרים לתת צדקה לעני [- שאע""פ שאין מצוה ביו""ט לתת כסף לעני, מ""מ ודאי נוהגת מצות-צדקה אף ביו""ט ויקיים אותה ע""י שיתן לו לאכול] , אך אי""ז פשוט והוא תלוי במחלוקת הראשונים והשו""ע והרמ""א האם קיי""ל ששומר-אבידה נחשב לש""ח או לש""ש,             ונראה לענ""ד להוכיח שדינו כש""ש, דהנה הגמ' מסתפקת בשואל ליראות בה האם נחשב לשואל כיון שאין ההנאה מגוף-החפץ ששאל או שהעיקר שיש לו רווח של ממון ע""י ההשאלה, וכתב שם הרא""ש וכך פוסק הש""ך להלן סימן שמ""ו סק""ו שמ""מ דינו כש""ש הואיל ונהנה, ומבואר בזה שאע""פ שכלפי דין שואל יש ספק האם זה נחשב להנאה שמחייבת כלפי חיובי ש""ש מספיק שיש לו תועלת של רווח מהחפץ, ומעתה אף נאמר שאע""פ שהנאת-מצוה לא נחשבת להנאה שתחייב מדין שואל - כי חסר בהנאה, כלפי חיובי ש""ש זה מספיק - כי העיקר שהיה לו צורך ותועלת בשופר כדי שנוכל לחייבו,   ועי""ל שאין זה גרע מאומן שנעשה כש""ש שלא' טעמי הגמ' משום שבחר אותו לאומן - וכמו""כ כ' התוס' שהטעם שמתנה ש""ש להיות כשואל וא""צ לעשות קנין כי מתפרסם עליו שהוא אדם נאמן, א""כ  כ""ש מי שבאמת שאל שאע""פ שאין לו דין שואל מחמת שהוא לא עומד בתנאי השואל שחסר לו בהנאה, מ""מ ודאי שעכ""פ יש לו דין של ש""ש, ועדיין צ""ע.              -  ויש להסתפק כששאל שופר וקיבל רשות להתאמן בו עבור התקיעות האם ג""כ נפטרנו מאונסין - שהרי ההתאמנות לא נחשבת לתקיעת-מצוה אלא להכנה עבורה, ומסתבר שחייב , וכן אמרו לי בשם הרב קלרמן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל/סימן שמא סעיף ז/סימן שמא סעיף ח/סימן שמב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שאל ס""ת מאדם-פרטי לכל-השבת כדי לקרוא בו את קריאת-התורה של שב""ק ואדם זר ביקש מהשואל שישאיל לו את הס""ת ששאל כדי לקרוא בו, האם מותר לו להשאילו?                         2] מה הדין בדיעבד כשהשאילו, האם השואל הב' יצא י""ח קריה""ת או שזה נחשב לקריאה בס""ת גזול? ומה הטעם?                                              3] מה הדין בדיעבד כשהתקלקל הס""ת אצל השואל הב' והגיעו עדים שמעידים שהס""ת התקלקל תוך כדי ההשתמשות, האם חייב השואל הא'?"	"1.אין השואל רשאי להשאיל לאחרים בכל דבר שהוא מטלטל שאפשר להעלימו.<br>2.ודין הזה מוסכם רק בלכתחילה,  ולענין דיעבד, נחלקו הפוסקים: דעת הגרעק""א והמחנ""א שאין זה נחשב לגזול אצל השואל הב', והביאו ראיה עצומה לדבריהם ממה שמצינו בשואל פרה שמת שיורשי-השואל משתמשים כל ימי-שאילתה, והרי אין השואל רשאי להשאיל, וע""כ שהוא רק דין לכתחילה,<br>אבל הנתיה""מ לעיל סימן שמ""א סעיף ג' העמיד שרק יורשיו הסמוכים על שולחנו יורשים ומדין כל המפקיד ע""ד אשתו ובניו הוא מפקיד ומשאיל, אך שאר יורשיו, אסורים להשתמש בפרה - ומשום שאין השואל רשאי להשאיל,    ולכאורה זג""כ מש""כ הפמ""ג בהלכות סוכה והביאו הביהל""כ [סימן תרל""ז] שהשואל סכך והשאיל לחברו את הסכך ששאל, לא יצא הב' ומדין סוכה גזולה, ודבריו מתאימים רק לדעת הנתיה""מ הנ""ל.וצ""ע.<br>3. כשהשואל הא' הביא עדים שאירע אונס מחמת-מלאכה - שגם אם לא היה משאילו לאחרים היה מגיע לס""ת את אותו נזק תוך כדי השתמשותו של השואל הא', פטור.[שו""ע] ובאמת ההלכה הזו היא קושיא על הנתיה""מ והפמ""ג כיון שההשאלה היתה רק לשואל הא', מהיכ""ת שיהיה לשואל הא' פטור במתה מחמת מלאכתו של השואל הב'."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל/סימן שמא סעיף ז/סימן שמא סעיף ח/סימן שמב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] שאל והשאילו לאדם שהמשאיל רגיל להשאילו או להפקידו, האם חייב השואל הא'?               2] שאל לשבת דירה-ריקה/מרוהטת, האם מותר לו להשאילו לאחר? ומה הטעם?	"1] כשהשאיל למי שרגיל להשאילו, פטור - שהרי השואל הב' נאמן לבעלים גם להשאלות [ובתנאי שהבעלים רגיל להשאילו פקדון ששוה בערך שעכשיו השאילו],   הש""ך מסתפק כשהשאיל למי שהבעלים רגיל להפקיד, האם יכול הבעלים לומר שהאדם הזה נאמן אצלו רק לשמירה אך לא להשאלות - שהוא משתמש בחפצי, [וראה בנתיה""מ ביאור יותר עמוק: שהאמינו לשמירה - כי כדי שיפסידו הבעלים צריך שיהיה 2 דברים:1]לא ישמור. 2] ישבע לשקר, ולא חשד בו שיהיו 2 הדברים, משא""כ בשואל שחייב במתה כדרכה, כדי להפסיד את הבעלים, מספיק חשש אחד שתמות כדרכה וישבע לשקר שמתה מחמת מלאכה, ולחשש א' חושד בו] ואומר הש""ך שיותר נראה לומר שפטור - כי כיון שמאמינו, מאמינו אף להשאלות.<br>3.מרוהטת, לא - כיון שיש בה מטלטלים ועלול השואל הב' לגנוב ממנה משא""כ דירה ריקה, מותר - וכן הדין כששאל ספינה - שא""י להבריחה מחמת גודלה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל/סימן שמא סעיף ז/סימן שמא סעיף ח/סימן שמב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ש""ח / ש""ש  שהשאילו לאחר את מה שנתנו להם לשמור ואירע אונס אצל השואל, מה הדין?   ומי חייב?"	חייב השומר - שהרי מה שנתן לאחר בהשאלה להשתמש בו נחשב לשליחות יד בפקדון [ומסתבר שחייב גם השואל -ורצה מזה גובה ורצה מזה גובה]	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שואל/שואל/סימן שמא סעיף ז/סימן שמא סעיף ח/סימן שמב/סעיף א		
